איך נראית כיתה מבוססת פרויקטים – הביקור שלי בקמפוס

הביקור שלי בבית הספר High Tech High הותיר בי רושם רב.

הגעתי לשם כמעט במקרה במסגרת נסיעה שלי לסאן דיאגו לכנס אקדמי בנושא אחר בכלל. כשהבנתי שאני מגיעה לעיר שבה נמצא אחד מבתי הספר המובילים בעולם בתחום למידה מבוססת פרויקטים, ידעתי שחשוב שאכניס את זה לתכנית ואגיע יום קודם לעיר.

כתבתי מייל לנוביה, אחראית קשרי החוץ של קמפוס point lama כדי לברר האם יש להם מקום באחד מימי הסיורים שלהם ולשמחתי היא הזמינה אותי להצטרף. הגעתי לשם באותו יום שני, יחד עם משלחת מעייריה קטנה בשם "Tsukuba" ביפן שבאה עם ראש העיירה במטרה ללמוד איך עושים שינוי קהילתי על ידי שינוי תפיסה בחינוך.

המפגש עם הקבוצה היפנית היה לי מעניין במיוחד כי ראיתי כיצד קהילה יכולה לקחת נושא ולעשות שינוי עמוק אם היא שמה את החינוך במרכז כמנוע משפחתי-קהילתי ועובדת עם כל הגורמים כדי לגייס אותם לתהליך.

אפשר לעשות שינוי עמוק אם לוקחים את החינוך כמנוע משפחתי -קהילתי

יום הביקור היה גדוש בהתבוננות, התנסות, דיאלוג וחשיבה. חוץ מלהתפאר מהאושר והעושר ב(ע) של משאבים שיש בבית ספר הזה, ניסיתי לזקק את ה DNA שלהם ולהבין מה הסיפור שהם מספרים ומה גורם למורים ולתלמידים שם להיראות כל כך בתוך עשייה לימודית מהנה?

כמה דברים בולטים שלקחתי איתי הלאה:

1. עבודה בצוות ושיתופית. למידה מבוסס פרויקטים יכולה לעבוד כשקבוצות קטנות נפגשות לדבר. עבודה בצוות היא לא סתם חלוקה של מי עושה את מה אלא מלאכת מחשבת של בחירת נושא ודיוק בהתאמת התפקידים של כל אחד/ת לפי רמת עניין, סוג הלומד, ייחודיות ומוטיבציה. (כלי עבודה מדהים לחלוקת משימות בין צוות Trello שמאפשר עבודה שיתופית או על יצירת צוות בסביבה של מייקרוסופט Teams).

המוח שלנו עובד כרשת. לכן בלמידה מבוססת פרויקטים, יש חשיבות רבה לסיעור המוחין המקדים ושאילת שאלות ביחד כדי להבין מה יודעים כבר ואיפה יש פערים. העבודה בצוות מביאה לעוד רמזים, עוד שאלות וזה הופך לרשת ענקית של כיווני חקירה. לאט לאט נוצרות מפות חשיבה כדי לנסות לפתור חלק מהבעיות. כדי להניח את כל השאלות ה"דף" ניתן להשתמש במפת פרויקט משותפת או מפות מושגים בחינוך (לדוגמאות והדרכות על הכלים ראו: Mindomo או Mindmister). בעוד התלמידים יושבים יחד, המנחה נמצא ברקע ומכוון את הדיון מבחינה אסטרטגית, הוא גם מוודא שעיקרון השיוויון נשמר על ידי כך שלכל אחד יש את התפקיד שלו ושהיא או הוא בא לידי ביטוי.

2. שיוויון הוא אחד הדברים שהכי הרשימו אותי ב HTH. השיוויון הוא מוטיב שחזר על עצמו לכל אורך הסיור. השיוויון בבית הספר בא לידי בטוי בראש ובראשונה באוכלוסיה שמתקבלת לבית הספר, כאשר ישנה הקצאה לשכונות שונות על פי הרמה הסוציו-אקונומית שלהן תוך הקפדה יתרה לקבל תלמידים ממגוון של רקעים. השיוויון גם נוגע להגדרת המשימות הבית ספריות והשימוש הפנימי במשאבים, כשבית הספר מספק לתלמידים את כלי העבודה (המחשבים) כדי שאף אחד לא יישאר מאחור.

3. מומחיות ומומחים. אחד הצעדים הראשונים שעושים בכל תחילת פרוייקט ב HTH הוא שהמורים שולחים את התלמידים, לשאול חמישה מומחים/ות בתחום על הנושא. את הדברים שעולים מתוך השיחות, התלמידים צריכים לתעד בדוחות שאותם הם מגישים למורה. זו התחלת התהליך והיא נותנת הרבה מקום גם לידע, גם להעמקה וגם להקשבה. אני חושבת שכששואלים מומחים, מכירים בכך שמה שידוע או חשבת שאת/ה יודע/ת על הנושא הוא רק חלק קטן מהתמונה. בזכות הידע הקיים, מעמיקים קצוות חוט, מקשיבים לדעות אחרות שהן אולי שונות משלנו ובאים מוכנים ופתוחים יותר לחשיבה ביקורתית.

4. תפאורה ואווירה. מי לא מכיר את לוחות השהם שמעטרים את כיתות האם בכל בית ספר בישראל? ב- HTH הרעיון הוא לגמרי אחר, במקום שהתלמידים יוצרים את התפאורה של הכיתה, הכיתה יוצרת את התפאורה ללמידת התלמידים.

טיפ 1: להשקיע באווירה, היא יוצרת למידה

אחת הכיתות הראשונות שנכנסו אליהן במהלך הביקור הייתה הכיתה של מקצוע האזרחות. בכיתה הזו היו תלויים דגלים של כמעט כל המדינות והתלמידים היו שקועים בחקר סביב אחת הסוגיות של הסכמי סחר בינלאומיים. חשבתי על זה שבתור מורה שהייתה תמיד מקפידה להזמין את וועדת קישוט כמה ימים לפני תחילת השנה, כל הרעיון הזה של השקעה בניראות ממש חשוב בעיניי. נזכרתי איך היינו תולים ומדביקים לוח ימי הולדת ושאר פוסטרים של נשיאים ושרי חינוך, והלוחות האלה היו נשארים חצי שנה ללא שינוי על קיר הכיתה במקרה הטוב, או נקרעים אחרי כמה שבועות במקרה הרע... השאלה היא איזו תפאורה משרתת באמת את הלמידה ומניעה אותה ומה עשה את האווירה בבית הספר בסאן דיאגו לכזו מזמינה? האם זה הדגלים? או אולי זה הנושא שהיה רלוונטי ובוער בהם, אולי שניהם. דבר אחד היה לי ברור, אווירה יוצרת למידה.

5. למידה שמבוססת על בעיה אמיתית מהחיים. קרה לכם שתלמיד/ה או ילד/ה שלכם פנתה אליכם עם בעיה אמיתית מהעולם שהם פשוט לא מבינים איך לא פתרו עדיין? גישת הלמידה מבוססת פרויקטים היא ממש כזאת, היא נשענת על הסקרנות הטבעית של ילדים ומרימה אותה למקומות של חקר ותוצר. אין ספק שאותנטיות צריכה להיות שם, גם אצל התלמידים אבל בעיקר אצל המורים. להגיב לנושא שתלמיד/ה מעלה כאילו זו הייתה הפעם הראשונה שנתקלת בבעיה הזאת ולהוביל את התלמידים לחשוב על כל אפשרויות הפתרון.

אפשר להגיד שאותנטיות היא גם זו שאפיינה את הסיור ושזו תחושה שעובדים עליה חזק בבית הספר הזה. למרות שאני בטוחה שעוברים בשער בית הספר הזה (כמעט מפעל) עשרות אם לא מאות מבקרים בחודש, עדיין היה משהו לגמרי אותנטי באירוח שלהם.

טיפ 2: לנסות את כל התהליך בעצמך לפני שמעבירים את הפרויקט לכיתה.

6. המורה כמנחה ומקצועיות לנסות את כל התהליך לפני שעושים אותו עם תלמידים – אחד המורים סיפר לנו שהיו לו כבר כמה פרויקטים שנכשלו בגלל שהוא לא ניסה אותם קודם בעצמו. זה נכון שלמידה מבוססת פרויקטים נראית כמו הדבר הכי מופשט ופתוח שיש אבל זה מטעה. יש בלמידה הזאת הרבה מקום של מקצועיות מצד המורה-מנחה. אם בלמידה פרונטלית המורה "מניח/ה" את החומר באוזני התלמידים, או על חומר כתוב או אפילו מפנה אותם לקרוא בעצמם, הסוף די ידוע מראש. המטרה היא הקניית ידע והיא מושגת כך או כך ברמה כזו ואו אחרת. למידה מבוססת פרויקטים (PBL) מתחלקת לעומת זאת, לשלושה שלבים בתהליך ולכל אחד מהם המורה צריכ/ה להיות מוכן מראש.

למידה מבוססת פרויקטים | למידה מבוססת שאלה | למידה מבוססת תוצר

אז איך נראית כיתה מבוססת פרויקטים? היא לא רק נראית טוב אלא היא גם עושה טוב. היא מתרחשת כשאנחנו יוצאים מאזור הנוחות שלנו ומתמודדים עם נושא שדורש פתרון והיא מביאה את העוסקים בה לייצר תוצר.

תלמידים בתוך שיעור PBL, תיכון HTH סאן דיאגו, סתיו 2019.

---